גד פרוידנטל 24 מכרעת בהעמדתם של הפילוסופיה והמדע העבריים בימי הביניים, מסורת 1 אינטלקטואלית שנמשכה עד להשכלה ומעבר לה . במאמר זה ברצוני להציג מתרגם כמעט בלתי ידוע שפעל אף הוא בפרובנס בראשית תנועת התרגומים, אך באופן בלתי תלוי בה, ותרגם לעברית לא פחות מ- 24 חיבורים — מפעל כביר אותו הוא הביא לסיום בשנים 1197 – 1199 . שני מאפיינים לה לפעילותו של האלמוני, שבגינם הוא ראוי להימנות עם השותפים המרכזיים ליצירת ארון הספרים המדעי העברי של ימי הביניים : א ) כל החיבורים שתרגומיהם יצאו מתחת לעטו 'חילוניים', משוללי כל נגיעה לנושאים דתיים — כפי שנראה, אלו חיבורים שעניינם התאוריה והפרקטיקה של הרפואה והם כוללים גם חומר מדעי רב ; ב ) שפת המקור של תרגומיו של האלמוני היא הלטינית, ולא הערבית, בעוד שככלל התרגומים מלטינית לעברית ראשיתם רק בסוף המאה הי"ג . כרגיל בכגון אלו, ראש וראשון המדברים הוא משה שטיינשניידר . מיד לאחר פרסום קטלוג כתבי היד של הספרייה הלאומית ( אז : האימפריאלית ) בפריז בשנת 1866 נתן רמש"ש את דעתו לכתב יד 1190 . héb , שבו זיהה הקדמה שהקדים אלמוני לסדרה של כ"ד תרגומים מן 2 בסדרת מאמרים שעניינם ...
אל הספר