קווים לדרכי עיצובה של היהדות כדת פילוסופית לפי חנה כשר

אבי אלקיים ואריאל מלאכי 20 תרומתה למחקר הרמב"ם במחצית השנייה של המאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת . רק נציין בקציר האומר כי כפרשנית הרמב"ם, כשר לא צעדה בעקבות הרדיקליזם הפרשני של הרמב"ם בימי הביניים כדוגמת אבן כספי, וגם לא הלכה בדרכו של ליאו שטראוס בן המאה העשרים שקרא את הרמב"ם מן הפרספקטיבה של הפילוסופיה הפוליטית . התבוננות סינופטית על מחקריה מלמדת כי היא מעדיפה את הקריאה ההרמוניסטית בין משנה תורה ובין מורה נבוכים כמפתח להבנת הרמב"ם ובכך היא צועדת במובן מסוים בעקבות מורהּ יעקב לווינגר כפי שבא לידי ביטוי בספרו הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק . דוגמא לכך הינו ספרה על המינים האפיקורסים והכופרים במשנת הרמב"ם . הטקסט בו דנה כשר בספר זה, הינו קטע מ'הלכות תשובה' ב משנה תורה . לאחר הקביעה כי "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא אף על פי שחטאו", מגיעה רשימת החריגים של אלה שבכל זאת אין להם חלק לעולם הבא . כשר עוסקת בשלושה עשר מתוך עשרים וארבעה אלה, המתאפיינים בכך שחטאם מצוי בתודעתם ולא בהתנהגותם . כשר מציגה אותם כתמונת ראי לי"ג העיקרים של הרמב"ם, ומנסה להבין את משמעותן של הכפירה המינות והאפיקורסות המונעות ...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים