התקווה כמודל של ההיסטוריה: אברהם יהושע השל בעקבות הרמן כהן

לֶךְ לְךָ 424 של מאורעות הזמן הזה . בעיני השל, תפקידם של הנביאים להעניק משמעות של "נצחי" לאירועי העבר, ובכך לאפשר לעבר לחיות מחדש בתוך ההווה . אך את המשמעות הנבואית המלאה ניתן לחשוף רק לאור המחשבה המשיחית . הפרשנות הנבואית והחשיבה הפילוסופית זוכים להיות, בעיני השל, גם כלים רוחניים בכדי להתבונן באירועים הממשיים של ההיסטוריה העכשווית : יהדות מזרח אירופה, השואה ומדינת ישראל . במילים אחרות, יש להבין את משמעות ההיסטוריה במשנת השל מן הצירוף של תודעה נבואית וממשות הנבחנת בעינים 3 פילוסופיות — בחיפוש אחר הזיקה שבין הממשי והזמני ובין הרוחני והנצחי . לטענתי, את הבסיס הפילוסופי לדיון של השל יש לראות במשנתו של הרמן 4 ובמאמריו כהן, כפי שזו באה לידי ביטוי בספרו דת התבונה ממקורות היהדות על היהדות . אבקש להראות כיצד ההתבוננות על הכיוון המשיחי בהיסטוריה, המוצע על ידי השל, מבוססת על יסודות תפיסת המשיחיות של הרמן כהן ועל המשמעות הפילוסופית של מונח ה"תקווה" שכונן . משמעות ההיסטוריה וההתבוננות בחשיבותה של מגמה בהיסטוריה, וממילא של תפיסה התפחותית, מכוננת על ידי כהן בפרשנותו הפילוסופית לתפיסת 5 הרמן כהן ראה ...  אל הספר