התודעה הדיאלקטית ב"תורה מן השמים"

לֶךְ לְךָ 350 שימשה בית אב לשורה של דעות והשקפות, וכל חכם נתפס, ביודעים 2 או בלא יודעים לדרכו של רבי עקיבא או לדרכו של רבי ישמעאל . החלוקה החדה לשני מחנות אינה מובנת מאליה . גם התואר שנתן להם, "אבות העולם", אינו מיוחס דווקא לשני אלו, ויש עוד "אבות עולם" אפילו בתקופת 3 השל מודה בעצמו שבמקרים מסוימים ההבדל בין שתי השיטות דק התנאים . מן הדק, הניגודים אינם מפורשים, ויש צורך לחשוף את הניגודיות הזאת . במובן מסוים, הוא מודה בכך שחלוקת המחנות שלו אינה הכרחית, אינה נראית תמיד לכל עין, ובמידה מסוימת היא תלויה בהנחת היסוד שקבע לו, בצורך לייצר שתי שיטות מנוגדות וקוטביות : רבי ישמעאל ורבי עקיבא מצרנים הם זה לזה, ואפשר הפכים זה לזה . ולא רק בעניינים שהניגודים מפורשים, אלא אף במקומות שהחיץ המבדיל 4 נראה דק מן הדק עלולים הם להתגלות כהפכים אמיתיים . לא זו בלבד שבפרטי הנושאים העומדים לדיון בין החכמים קיימת אי-בהירות בחדות ההבחנות, כפי שמודה המחבר עצמו, גם בעצם העובדה שהעמיד את שני האישים זה כנגד זה וארגן את המקורות "לשיטתיהו", קיימת בעיה יסודית . מבקריו של השל עמדו עליה, אלא שקודם לכן כבר עמד על כך הוא ...  אל הספר