רעיונותיו של השל על התפילה ומקורותיהם החסידיים

לֶךְ לְךָ 266 וכן "האונטולוגיה — לא הפסיכולוגיה או הסוציולוגיה — היא שמבארת את 2 משמעות התפילה" . השל הדגיש את הקונטמפלטיביות ואת ראיית העולם מנקודת המבט של אלוהים . תפילה אינה מוליכה את האדם לאיחוד מיסטי, לניסיון להיות לאחד עם אלוהים, אף לא לריאליזציה רוחנית מעבר לחיים הארציים . אין היא דרך המורכבת ממאגיה, ואף לא עלייה רוחנית באמצעות אותיות, אלא דיאלוג של מי שעומד לפני אלוהים וזוכה לרגע של התקשרות והתעלות . 2 . חסידות השל מיקם את עצמו בין שתי עמדות-קצה כדי לראות את יתרונותיה של כל אחת מהן . מיקום זה ארע הן בפרשנותו לסוגיות דתיות והן בתפיסתו העצמית כיורשם של הבעל שם טוב והרבי מקוצק — שתי אישיויות שונות ביותר שאת שתיהן העריץ מאוד . מן הרבי מקוצק הוא למד הרבה דברים, שאותם ייחס לסוג של גישה קירקגוריאנית כלפי תפילה : צורך לפנימיות ולכנות במאבקו הבודד של האדם להגיע לאלוהים, וביקורת על החיצוניות והאסתטיקה . 3 הוא היה משוכנעהשל חיבר מספר מחקרים על המעגל שסבב את הבעש"ט . 4 בכך שהבעש"ט היה אחד מגדולי המאורות שהיו קיימים ביהדות מעולם . 5 הביא דוגמאות להתעניינותו העמוקה של השל במעגל הזה,שמואל דרז...  אל הספר