די לחכימא ברמיזא: הסתרה, הצפנה ורמיזה בכתבי א"י השל

לֶךְ לְךָ 222 הסוד, הרז, המסתורין, העסיקו את השל עוד בצעירותו . בספר שיריו, שראה אור בשנת 1933 והוא בן 26 , השל מתאר מבט בין אנשים כגילוי של סוד 11 השל מהרהר בסודות 10 ובשיאו של שיר אחר הסוד הוא — אלוהים . אלוהי . 12 הוא דוחס את סודותיו אל תוך שיריו, ומתאר את עצמו מכין יין — געגועיו . 13 המשורר הצעיר מילים עבור דורות העתידים לבוא, יין העשוי מיבול רוחו . פונה כאן פנימה ותופס את עצמו שותל משמעויות שסופן להתבשל ולבוא לידי ביטוי לאחר דורות . בשיריו יש אפוא מסתורין האופף את האל ואת האדם כאחד . השל עסק בנגלה — בהחייאת היהדות בת זמנו ; במאבקים חברתיים בתוך הקהילה היהודית ומחוצה לה, בשיח גלוי על מדיניות ציבורית ועל הלכי-רוח תרבותיים, בדיאלוג הבין-דתי, ועוד . גם בכתביו ובנאומיו על היהדות הוא נתפס, הן על ידי חסידיו והן על ידי מבקריו, כמי שפתח את שערי היהדות למנוכרים ולמתרחקים ממנה, וגם לבני דתות אחרות . הוא יצא מפורשות נגד השקפה אליטיסטית המאפיינת את האזוטריות : "לא רק נבחרים משיגים את גדולת 14 העולם והמסתורין שבו . כל אדם מחונן בחוש הפליאה, בחוש המסתורין" . השל מניח שהמסתורין חי וקיים, אך הוא מ...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים