ההלכה בהגותו של אברהם יהושע השל

לֶךְ לְךָ 188 נוכח כישלונו העמוק של המערב במאה העשרים, שבא לידי ביטוי בשתי מלחמות העולם, ביקשו כמה הוגים יהודים להציע אלטרנטיבה יהודית של התרחשות דיאלוג או מענה . הם ביקשו ללמד את האדם המערבי לומר "אתה" בתוככי זיקה עמוקה מכל סובייקט או להיענות לאחר, מעבר לגבולות 3 האם אלטרנטיבה זו בנוגע לאופייה שלהפנומנולוגיה או משחקי השפה . ההתרחשות יכולה להוות גם פרספקטיבה חלופית לביאור משמעותה של ההלכה ? למרבה ההפתעה, נראה שלא כך ארע . הוגים אלו אכן הציעו התרחשות אלטרנטיבית לקיום האנושי, אך דווקא את משמעות ההלכה ( ובייחוד את המעשים שבין אדם למקום ) , המשיכו לבאר כמי שמצויה מחוץ להתרחשות זו 4 הם נמנעו מלתאר התרחשות של דיאלוג או מענה בין-אישי או בגבולותיה . עם אלוהים והסתפקו בהתרחשות שבין האדם לטבע או לאחר . משום כך ההלכה לא זכתה אצלם למעמד גבוה ולפשר ייחודי אלא במידה והשתלבה ביחס לזולת . האם ניתן לצפות לביאור ההלכה לאור התרחשות שבין אלוהים לאדם ? במאמר זה ברצוני לצרף לדיון את גישתו של אברהם יהושע השל להלכה, ולהראות שהיא אכן נענתה לאתגר . כפי שמשתמע כבר מן הציטוט שבראש המאמר, השל לא הסתפק במרחב ההתרחש...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים