לֶךְ לְךָ 150 2 א . בין אדישות לאלילות : השל והרמב"ם עבור הרמב"ם ( 1135 ? - 1204 ) , הפילוסוף ואיש ההלכה הגדול של ימי הביניים, המשמעות האמיתית של המונותיאיזם אינה ( בעיקר ) שישנו אל אחד בלבד, אלא ( גם וביסודו של דבר ) שהאל האחד הוא ייחודי באופן מוחלט . כמו שהרמן כהן 3 טען, מונותיאיזם אינה טענה כמותית, כפי שהיא טענה איכותית . הרמב"ם עומל כדי להחליש את הפיתוי האנושי המתמיד לעבוד אלוהות, שבאופן בסיסי ( כך לפחות הוא חושב ) היא קצת יותר מאשר גרסה מוגזמת באופן דרמטי של האדם ; ודאי, עוצמתית יותר, יודעת יותר, מיטיבה יותר — אך בסופו של דבר אינה אלא מישהו בשמים . לפיכך, עבור הרמב"ם, הבעיה עם חלק ניכר ממה שמכונה דת היא, שעבודת האל של רוב האנשים מסתיימת בפרוייקציה של עצמם . הרמב"ם עמד על כך, שזוהי עבודה זרה, פשוטו כמשמעו . כפי שקנת סיסקין כותב, על פי הרמב"ם : "המונותיאיזם מנסה לטהר אותנו מהצורך לראות את הדימוי שלנו משתקף 4 בכל מקום ביקום" . האלטרנטיבה לכל זה, עבור הרמב"ם, היא תיאולוגיה שלילית . במבט ראשון, נראה שגישת הרמב"ם דוחה את הרעיון שלאלוהים יש חסרים כלשהם : אלוהים אינו טיפש או חלש, או כל אפ...
אל הספר