הספד על בובר במסגרת שיחה בבית הנשיא שז"ר

לֶךְ לְךָ 48 2 שחותם הספונטניות הנשיא, השל פתח אפוא בדברים לזכר חברו מרטין בובר, וההתרגשות טבוע בהם, ורק לאחר מכן נשא את הרצאתו . כדרכה של תורה שבעל פה, חלק ניכר מן הדברים אינם מסודרים . זאת ועוד, כיוון שמדובר בשיחה פתוחה, התמלול כולל גם דברים של משתתפים אחרים, חלקם משמעותיים יותר, חלקם משמעותיים פחות . בחרנו אפוא להביא את הדברים העיקריים שבהם השל מופיע לפנינו כאדם השב מהלוויית חברו, כיהודי-אמריקני המתלבט איך להשיב לשאלותיהם של הישראלים, וכפעיל 3 וכאן גם ניכר יחסו של חברתי למען יהודי ברית המועצות הנסער ממצבם . הנשיא שז"ר כלפיו . פרופ' מ . דייוויס : כבוד הנשיא, רבותי . אבדה קשה איבדנו היום . יום מר הוא ליהדות העולם ולחיי הרוח . מורנו וחברנו של כמעט כל אחד מהיושבים כאן הלך לעולמו . לא עכשיו ההזדמנות להספידו . אבל חשבנו, שגם אי אפשר להשתחרר מהחובה לומר כמה דברים לזכרו . לפיכך ביקשנו מאת המרצה האורח לפתוח בדברים לעילוי נשמתו של הנפטר ואחר כך נעמוד כולנו דומיה בתפילתנו . פרופ' השל : כבוד הנשיא, מורי ורבותי . אינני כלל מוכן ומזומן לדבר על אישיותו הדגולה של מרטין בובר, אלא מתוך שכבוד הנשיא רמ...  אל הספר