ב. דחיית המונותיאיזם ב"הפילוסופיה של החירות"

יהדות ואנתרופוסופיה 498 המילים "זרה לו" משקפות אמצעי רטורי בלבד ; ולשאלה, האם תיתכן הנהגה עולמית טרנסצנדנטית להכרה, המכוונת באופן תכליתי את העולם שהיא אינה " זרה לו [ = לאדם ] " , תהיה תשובתו של שטיינר שלילית, מהסיבה שכבר נזכרה, שֶׁכֹּל שאינו נתפס כרושם וכמושג אינו רלוונטי עבור המוניזם שלו וגם אינו קיים 8 המוניזם של שטיינר אפוא, הוא "תיקון" למונותיאיזם היהודי והנוצרי במציאות . בתחומו של "היש העולמי", כפי שהוא "תיקון" בתחומה של ההכרה לעקרון האמת 9 ביהדות . לפי עקרונות אלה, נוסף עלהכפולה הנוצרי ולעקרון "השכל הנעלם" האפשרות של הכרת האדם, קיימת מציאות רוחנית שאפשר להתקשר בה רק באמצעות אמונה והתגלות דתית, או הרגשה טרנסצנדנטית ( כפי שגרס לוינס ) , אך לא באמצעות השכל — כי האלוהות היא טרנסצנדנטית לעולם ולהכרה וככזאת היא מֵעבר לישות . נראה שהן כלפי הריאליזם המטפיזי, הן כלפי המונותיאיזם מופנים דברי שטיינר אלה : לגבי המוניזם — עם ביטול קיומה של ישות עולמית אבסולוטית , שלא ניתן לחוותה והיא היפותטית בלבד — בטלה גם הסיבה להסיק על קיומן של תכליוֹת עולם וטבע ( חירות, עמ' 144 - 145 ) . תפיסת עולם הרוח ...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים