יהדות ואנתרופוסופיה 424 אחת מנקודות השיא של הספר, ש "ממוש ההכרה כפי שה דרנו אותו, נובע 15 שאי-אפשר לדבר על בולות להכרה" ( שם, עמ' 91 ) הטיעון שאין גבולות להכרה משמעו גם דחיית כל היסודות הטרנסצנדנטיים להכרה — כאֵלו השייכים לאמונה הדתית, או שהמדע מניח אותם באופן היפותטי : 16 מלבד הרשמים, גם הכוחות שלא ניתניםלגבי הריאליזם המטפיזי, להתרשמות הם ממשיים ; המוניזם [ = של שטיינר, י . ק . ] מחליף את הכוחות בקשרים רעיוניים, הנרכשים על ידי החשיבה . קשרים כאלה ממש הם חוקי הטבע ; למעשה, חוק טבע אינו אלא הביטוי המושגי לקשר שבין רשמים מסוימים ( עמ' 98 ) . בזמן שהריאליזם המטפיזי ( השייך לאידיאליזם הביקורתי-מתון ) מחפש אחר "כוחות שלא ניתנים להתרשמות" כנקודת משען להבנת המציאות, המוניזם אינו מחפש לעולם אחר עקרונות של הסבר למציאות, שאינם רושם ומושג . הוא יודע שבכל תחומי המציאות אין סיבה לחיפוש כזה ( שם ) . המוניזם של שטיינר אינו מחפש לעולם עקרונות שמֵעבר לרושם ולמושג, ולמעשה, קביעה זו מחייבת שהמושג, כתוכן הרעיוני של אובייקט מסוים, יהיה 15 מהציטוט שהבאתי לעיל ( "ולכן בכל רגע ורגע רק חלק מוגבל מכלל היקום יכו...
אל הספר