יהדות ואנתרופוסופיה 324 החירות" ) ו "הממשוּת של החירות" ( כשם חלקו השני ) , השייכים לתחום העיון, מובילים למדע מוסרי יישומי בעל אופק חדש ( להלן, פרק יא ) , המצביע על תכונתה היישומית הטבעית של תורת שטיינר ואופקיה המוסריים . בכינונו של מדע מוסרי מעפיל מדע הרוח האנת' מעל לטיעון המודרני הנפוץ, שערכים אינם עובדות, ושלכן יש להבחין בין עובדות ( מדעיות ) שניתן להוכיחן לבין ערכים שהם נסיבתיים, מתחלפים וסובייקטיביים, כלומר יחסיים . בסוגייה זו מדבר שטיינר על ערכים נצחיים ועל התפתחות המוסר, הקשורה בתורת ההתפתחות שלו ( לעיל, בפרק ג ) . מטרתי בחלק זה של הספר היא הצגת השקפותיו הפילוסופיות של שטיינר, הלכי מחשבתו ובחינתם . למעשה, התכוונתי לדון בו בשני עניינים : 3 האחד, הרחב יותר, הוא בחינה כוללת של מחשבתו הפילוסופית של שטיינר, והשני, המצומצם יותר, הוא עיון במסקנותיו הפילוסופיות של שטיינר, על רקע השקפות מקבילות ביהדות, בעיקר מהקבלה ומהחסידות . להלן אראה שהשקפותיו של שטיינר על "היש העולמי" ( אונטולוגיה ) , על הכרת האדם ( אפיסטמולוגיה ) , על חירות האדם, על המוסר ועל תכלית העולם והאדם ( טלאולוגיה ) קשורות ג...
אל הספר