ה. אנתרופוסופיה והתופעה הדתית

יהדות ואנתרופוסופיה 276 הנוצרית . אף כאן החזיק שטיינר בטיעונים התפתחותיים-היסטוריים המצביעים על עדיפותה של הידיעה הרוחנית . כפי שהראיתי, צמד המושגים אמונה וידיעה נזכרים בכתבי שטיינר כניגודים ששימשו אותו להבלטת עליונות הדעת הרוחנית על פני האמונה הדתית . המילים שאצטט כאן שימשו בתורתו, ובדברי חסידיו, כמוטו אנתרופוסופי : איננו רוצים עוד רק להאמין , אנו רוצים לדעת . אמונה תובעת קבלת אמיתות שלא הבינונו עד תום . אבל דברים שאיננו מבינים על בּוּריָם הינם עוינים ליסוד האינדיווידואלי שבתוכנו, הרוצה לחוות את הכול בעומקי הווייתו ( שטיינר, הפילוסופיה של החירות, עמ' ,205 ההדגשות במקור ; וראו גם לעיל, עמ' 64 - ,65 ולהלן, עמ' 336 ) . 39 אולם אומנם להשקפת שטיינר, מקורן של דתות טמון בידע רוחני ולא באמונה, 40 לטענתו, אחר כך הוא הופך בקרב הדתות לידע מִן המוכן שמאמינים בסמכותו . לעומת זאת, ידע רוחני אמיתי אינו מִן המוכן, אלא הוא נרכש בהדרגה : תהום פעורה בין מה שאפשר לחוש בו בתוך הנפש, ובין מה שהנצרות מתארת כאלוהי . זוהי התהום הפעורה בין יֶדע ובין אמונה, בין הכרה ובין ר ש דתי . תהום זו אינה קיימת עבור המיסטי...  אל הספר