ד. יֶדע אזוטרי־נוצרי ועליית הכנסייה הנוצרית

דעת העולמות העליונים ומדע הרוח האנתרופוסופי 273 בצִידה של זו האחרת [ = של הנצרות האזוטרית ] התחזקה הכנסייה כמוסד חיצוני . ככל שהתחזק כוחה, כן הלכה וגברה יכולתה להחליף את מקומן של החקירות העצמיות בדרך שהחלטות המועצות [ = הנוצריות, י . ק . ] תפסו כנכונה . היה זה מתפקידה של הכנסייה להחליט מי חרג יתר על המידה מדרך האמת שעליה היא שמרה . המושג "כופר" לבש צורה יותר ויותר מוגדרת . במהלך המאות הראשונות לנצרות היה החיפוש אחר הדרך הרוחנית אישי הרבה יותר מכפי שהיה אחר כך . צריך היה לעבור זמן רב לפני שהתאפשר לבסס את עיקר האמונה של אוגוסטינוס : "איני מאמין לבשורה, אלא רק כפי שמסרה אותה הסמכות של הכנסייה" ( שטיינר, 37 שם, בפרק "חוכמת המִסטריה הנוצרית" ) . אומנם שטיינר גרס, שהתשתית הרוחנית של הכנסייה מקורה בידע רוחני אותנטי על המסתורין הנוצרי, אך הוא גם סבר, שכשמתקיימת התגלות ישירה של ידע רוחני אותנטי, ידע זה עובר תהליך של התקבעות והתמסדות : למשל הוא [ = כריסטוס ] יכול להיות ממומש במוסד חיצוני, שבו אלה החדורים באופן שונה ברוחו ממוקמים באופן היררכי . 'כנסייה' מסו זה היא המציאות החומרית של הלו וס [ . . ...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים