ב. מדע הרוח האנתרופוסופי כמדע כריסטיאני

הכריסטולוגיה האנתרופוסופית 213 הזמנים ושאנו נמצא אותו [ = מודגש במקור ] בכל אשר נפנה, [ = אנו מצהירים ] שעקרון הכריסטוס הוא הביטוי העליון של האנתרופוסופיה 18 ( שטיינר, שליחותן של רוחות העמים, עמ' ,198 מהדורה גרמנית ) . דברי הפולמוס של שטיינר, ארבע שנים מאוחר יותר, על ביקורת שמתחו עליו חברים בתנועה התיאוסופית, מצביעים לדעתי על היחס הנכון בין מדע הרוח האנת' לכריסטולוגיה האנת' : [ . . . ] תיאוסוף אחד אמר ש מדע הנסתר [ מודגש במקור, הכוונה לספרו 19 של שטיינר "מדע הנסתר בקוויו העיקריים", י . ק . ] הוא רוחני-מיסטי, ואילו כתביהם של בזנט ושל לידביטר הם אוקולטיים ומדעיים . אלא שהם [ = כתביהם של בזנט ושל לידביטר, י . ק . ] אהרימניים [ = קשורים לכוחות השְׁחור הארציים, י . ק . ] , ואת מה שהוא [ = תיאוסוף זה, י . ק . ] מכנה רוחני-מיסטי יש לכנות נוצרי, משום שמדע הנסתר וכל מפעלנו קיבלו את השראתם מישות הכריסטוס עצמה ( שטיינר, מתוך התכנים 20 של הכיתות האזוטריות ( 1914 . 7 . 14 ) . מדובר, אפוא, בהיפוך של עקרון מדע הרוח האנת' על צירו, בהיותו למעשה מדע כריסטיאני . אילו היינו מניחים באופן היפותטי שמדע הרוח ...  אל הספר