תורת האבולוציה והתפתחות האנושות 159 ובצירוף הכוחות שנצברו ב "הפסקת המנוחה" שבין הירח הקדום להופעת האדמה . פלנטת האדמה הופיעה תחילה במצב צבירה רוחני-נפשי, ואחר כך התחילה להתעבות בהדרגה אל יסודותיה הפיזיים . כך, ליסודות המוקדמים של חום, אוויר ומים במישור הפיזי שעל האדמה, התווסף על פני האדמה המרכיב המוצק-דומם כממלכה רביעית . ובמישור הרוחני התווספו לגופו האסטרלי ( לגוף הנפש ) של האדם, שהופיע לראשונה על הירח הקדום, כמה מרכיבים נפשיים ומרכיב ה"אני", כפי שצוין . במישור של יחסי אדם-עולם התקדם האדם בהדרגה מהשלב המוקדם, שבו התגלה העולם החיצוני בפנימיותו באמצעות תמונות נפשיות ( חזרה על שלב הירח הקדום ) , לשלב מתקדם יותר, שבו, באמצעות צורתו החדשה וחושיו המשתכללים, יכול היה "לחוש [ ב ] עולם של אובייקטים חיצוניים" ( שטיינר, מדע הנסתר, עמ' 134 ) . הופעתם של ה"אני" ושל החושים המופנים כלפי חוץ אִפשרה לאדם עמידה עצמאית מתפתחת אל מול העולם הפיזי ואל מול עולם הרוח, ועמידה זו הלכה והתבססה במהלך העידנים והתקופות של פלנטת האדמה, כפי שנראה . אחרי תהליך החזרה בפלנטת האדמה על שלושת שלבי ההתפתחות הקודמים ( של שב...
אל הספר