פרק שלישי: היסטוריה כלכלית־פוליטית של תקופת הבית השני

י ה ד ו ת — ת ר ג י ל ב נ י ה ו ל פ י נ נ ס י 240 משמותיהם ההלניים של מי מבין שליטיה : ( יהודה ) אריסטובולוס, ( יוחנן ) הורקנוס ואלכסנדר ( ינאי ) . כך גם ביחס לתקופת שלטונו של הורדוס, ובוודאי לגבי מחולליו של 'המרד הגדול', שהמפורסם ביותר מביניהם נודע לתהילה דווקא כהיסטוריון ואזרח רומא : הכהן לשעבר יוסף בן מתתיהו, שמת ונקבר כיוספוס פלביוס . מרכזיותו של בית המקדש בתקופה החשמונאית, בתקופת הורדוס, בזמן המרד הגדול ברומאים ואפילו במרד בר כוכבא — שבתקופתו כבר עמד בהריסותיו — באה לו לא רק מכוח קדימותו הדתית-סימבולית, אלא בעיקר משום הפונקציה הכלכלית , שמילא כתנאי לתיפקודו היעיל והמשתלם של כל מיזם שלטוני-פוליטי . כבר עמדנו על אי יציבותה הרופפת של דת הגוויל העזראית, שתוצאיה בהפצעתן והתגבשותן של מוטציות אמוניות-פולחניות שונות, לא אחת בעקבות הופעתו של חוזה כריזמטי שהאל 'התגלה' מגרונו . כך בהדרגה הפציעו מפלגות וכתות ביהודה, ולימים הנצרות, כחוטרה המוטציוני של 2 לטיעון זה חשיבות רבה, שכן השלב השני בהתגבשות היהדות היהדות . ושִדרוגה לכדי דת הלכה לא היה רק ביטוי למנטליות הפרושית-למדנית, שנותרה האופציה הפו...  אל הספר