ש י ב ת צ י ו ן ו י ה ד ו ת ה ג ו ו י ל 149 אימפריאלית למרד של מגביזוס . יש להניח כי פעילותו החתרנית גררה שידוד מערכות פוטנציאלי, שכן עלולה היתה להצית תגובת שרשרת שתוביל לקריסת האימפריה, לדעיכתה ההדרגתית או לחילופי גברי בקודקודה . מהלך זה היה מסתיים, קרוב לוודאי, בהתזת ראשיהם של מי מבין בני משפחת המלוכה ועוזריהם הנאמנים . המרד של מגביזיוס, שנעשה כנראה בתיאום עם מושלי מחוזות סמוכים, חייב תגובה מצד האחרונים . ישיבה ניטראלית עלי גדר הייתה קרוב לוודאי בעייתית ואף מסוכנת מבחינתם : אם המרד יסתיים בנצחונו של מגביזיוס, לא מן הנמנע כי יבוא עימם חשבון, ולא היא אם יצטרפו אליו מלכתחילה ; אם יסתיים בהבסתו, ישלמו מחיר כבד אם יבחרו לחבור אליו . אפשר ולפיכך העדיפו לתמרן בין שתי החלופות : להפגין תמיכה להלכה בדודו המורד של המלך, אך לא תמיכה למעשה . לשון אחר, לנקוט באסטרטגיית 'ענפים', אשר תבטיח להם את הגמישות הדרושה למירב 39 הסיכויים לשרוד את תוצאותיו הסופיות של העימות . שאלת התנהלותם של ברוני עוצמה מקומיים — סנבלט, גָשָם, טוביה ואחרים — נותרה ככל הנראה עלומה ומטרידה למדי, ולפיכך חייבה את האימפריה לנקוט ...
אל הספר