פרק שני: מצרים, בבל, אסיה הקטנה, יהודה

י ה ד ו ת — ת ר ג י ל ב נ י ה ו ל פ י נ נ ס י 110 פריד היא איזו מבין שלוש החלופות לעיל מתארת בצורה המיטבית את 2 המציאות ביהודה האחמנית . לנוכח מיעוט מקורות ונתונים אמפיריים מיהודה פונה פריד למעקף מתודולוגי : היא בוחנת נתונים, ראיות וממצאים מפרובנציות ( פחוות ) אחמניות אחרות : מסופוטמיה, מצרים ואסיה הקטנה, ומניחה — וזו הנחה סבירה ואף מתבקשת — כי דפוס השליטה בהן משקף גם את המציאות ביהודה . מסקנותיה חד משמעיות : מודל האימפריה הביורוקראטית הוא המציע את התיאור המקורב ביותר למציאות ההיסטורית לעניין היחסים בין ארמון ומקדש . העוצמה הפוליטית הייתה אפוא נתונה כולה בידי השליט והפקידות 3 מכאן קצרה הדרך לטיעון,שלו, ואילו הכהונה המקומית חסרה אותה . שיהדות הספר ופולחן הגוויל הם ביסודם מיזם שלטוני-אחמני . מחקרה של פריד מלמד אפוא על מעורבותו העמוקה של הקודקוד האימפריאלי באסדרתם ובעיצובם מחדש של פולחנים מקומיים לאור תפקידם החשוב בהצדקת מערכי שליטה ובחלוקה של משאבים . הדוגמא של מצרים האחמנית מאלפת במיוחד . פריד מראה כיצד 4 ההשתלטות האחמנית על מצרים בימיו של כנבוזי השני ( Cambyses ) , גררה אחריה מהפך בארג...  אל הספר