י ה ד ו ת — ת ר ג י ל ב נ י ה ו ל פ י נ נ ס י 98 2 תהליך התקת הערכים והיתוכם לא בהדרגה את האפרטוס התרבותי הזר . נתפס אפוא כתהליך סימטרי, אלא מניח את קדימותם היתרה של ערכים, שמקורם במרכז התרבותי האחמני, והשפעתם על ציוויליזציות פריפריאליות — היהודאית במקרה זה, ומכאן הגיונותיו הדיפוזיים החד-סטריים . בניגוד לתפיסה רווחת זו אני סבור, כי תהליך האחמניזציה של היהדות היה ביסודו עניין של כפייה פוליטית יזומה יותר מאשר תהליך של חלחול טבעי-פאסיבי . כראוי לתהליך יזום הוא נקבע לאור מארג ברור למדי של אינטרסים בנקודות השקה היסטוריות מובחנות ומוגדרות היטב, וכפועל יוצא 'ממשחק נסיבות' שהוא במידה רבה בר-שיחזור . כאמור, ניתן לתפוס את היהדות ההיסטורית לפחות משלוש נקודות מבט : כמניפסט תיאולוגי, כמארז כללי פולחן וכסיפר קורותיו של נשאה ההיסטורי, קרי העם היהודי, האומה היהודית והקוקלטיב היהודי או היהודאי . הנטייה להתמרכז בממד התיאולוגי אמנם רווחת למדי, אך אני לא נוטה לראות בה נקודת מוצא לבירור תפקידה ההיסטורי של היהדות . הממד הביהביוראלי באריזתו הפולחנית-הלכתית, חשוב להערכתי לאין ערוך כמקפצה לבירור היסטוריוגרפי ש...
אל הספר