י ה ד ו ת — ת ר ג י ל ב נ י ה ו ל פ י נ נ ס י 90 ריבוני אפקטיבי ועל חירותה היחסית של שדירת הנבואה — זו שהשקפת עולמה המוסרנית המיוחדת עומדת לשיטתו ביסוד הדת היהודית — מכוח אותה קזואיסטיקה . בניגוד לוובר ביקש אייזנשטאדט להצביע על תפקידן של תשומות מהשדה הפוליטי לעיצובה של היהדות, ובעיקר על תרומתן המכוננת של אליטות אינטלקטואליות . הוא אמנם הגדיר את היהדות ( הקדומה ) במפורש כדת מונותיאיסטית — כאן כאמור הוא חלק על ובר — אך מתוך כתיבתו קשה לזקק תיאוריה ברורה של ראשית היהדות ( המונותיאיסטית ) , שאת מקורותיה הוא קשר באורח רופף לצרכי כינון משטר מלוכה . קושי נוסף המבצבץ מכתיבתו מצוי באי ההלימה בין ההיגד המונח בתשתיתה, כי היהדות היא במהותה פרויקט פוליטי, לבין קביעתו, כי התקופה המכוננת של היהדות היא דווקא תקופת הבית השני, שבה ידעו יהודים לא יותר מכמה פעימות ריבונות קצרצרות . ניתן כמובן ליישב סתירה זו ולהצביע למשל על זיקה בין לידתה של היהדות 'המאוחרת' לבין אינטרסים אימפריאליים אלו או אחרים, אך אייזנשטאט לא טורח לעשות כן ומותיר את קוראיו נבוכים משהו . הניסיונות לפיענוח פסיכולוגיסטי של ראשית היהדות סס...
אל הספר