הקדמה

י ה ד ו ת — ת ר ג י ל ב נ י ה ו ל פ י נ נ ס י 10 במטרתו של החיבור שלפנינו, המבקש לעמוד על מופע ( או מופעי ) הפצעתה ההיסטורית של היהדות . בחלק האחרון של סקירת הספרות התמקד המחבר בעיקר באופן שתופסים היסטוריונים אלו ואחרים את תקופתם של עזרא ונחמיה, ולא בכדי . לדעת כסיף, דווקא תקופה זו תרמה את המירב לעיצובה 'הסופי' של היהדות, ולא רק שלה . שערו השני של הספר שוזר נרטיב חדשני לעניין מקורותיה של היהדות . הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גוויל וכדת ספר, ופחות בחומרי המשקע הרעיוניים-תיאולוגיים שיצרה, ואף לא כיוזמה יהודאית פנימית ובלתי תלויה . על פי הטיעון, שעומד במרכז הדברים, יהדות הגוויל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני מכוון ואקטיבי, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטיים והכלכליים, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס, יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון . פרויקט שיבת ציון בתקופתו של כורש, קימומו של בית המקדש בירושלים בימי שלטונו של דריווש הראשון ומפעלותיהם של שני הפקידים האחמנים עזרא ונחמיה, לדעת כסיף, הם קרוב לוודא...  אל הספר