מחלק ות הד ת : א ספקת ש ירותי דת על יד י הרשוי ות המקו מיו ת 5 3 תמיכות . השאלה לעיל נוגעת אפוא בעיקר לשירותי רישום נישואין, כשרות ומקוואות . סעיף 249 ( 2 ) לפקודת העיריות מסדיר את סמכויות העיריות . בתוך כך הוא גם קובע סמכות כללית "להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם" . ניסוחים זהים כמעט לחלוטין מופיעים גם בסעיף 146 לצו המועצות המקומיות, תשי"א - ,1950 ובסעיף 63 לצו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות ) , תשי"ח - 1958 . הדבר מלמד כי לכלל הרשויות המקומיות נתונה הסמכות הכללית להעניק שירותים לטובת הציבור . סעיפים אלו מוזכרים בדיונים משפטיים בתור מקור הסמכות של הרשויות המקומיות להעניק שירותי דת . 44 באופן ספציפי, באשר לשירותי המקוואות, ייתכן שיש לכך אף הסמכה חוקית ברורה יותר, בסעיף 249 ( 7 ) לפקודת העיריות, הקובע כי בסמכות העיריות "להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות שחיה ובתי-רחצה ציבוריים" . שאלת הסמכות של הרשויות המקומיות לספק שירותי דת מתוקף הסמכה כללית זו לא נידונה עד היום בבית המשפט העליון, ולכן היא לוטה בערפל במי...
אל הספר