1.3. המסגרת החוקית של שירותי הדת

מחלק ות הד ת : א ספקת ש ירותי דת על יד י הרשוי ות המקו מיו ת 21 רב עיר ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית, והדבר משקף ככל הנראה את התרחבות התופעה של רשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית ואת הלגיטימציה הממסדית שניתנה לתופעה זו . החוק והתקנות אינם עוסקים כלל בהליך המינוי של רבני מועצות אזוריות ורבני יישובים ( המכונים "רבני התיישבות" ) . אלו הוסדרו במרוצת השנים באמצעות הסכמים קיבוציים וחוזרי מנכ"ל . על רקע ריבוי המועצות האזוריות שאין בהן מועצה דתית הוסדרו הליכי מינוי שונים, ונפרדים, לרבנים אזוריים ולרבני יישובים במועצות אזוריות עם מועצה דתית ובלי מועצה דתית . יתר על כן, המשרד לשירותי דת מתקצב את עלות שכרם של רבני ההתיישבות : במועצות אזוריות שיש בהן מועצה דתית התקצוב מועבר למועצה הדתית, ואילו במועצות אזוריות שאין בהן מועצה דתית המשרד לשירותי דת מעניק תקצוב ייעודי למועצה האזורית המשלמת את שכרם של הרבנים . 21 הסדר זה יצר אי- בהירות באשר לגורם המעסיק את רבני ההתיישבות במועצות אזוריות שאין בהן מועצה דתית, שכן המשרד לשירותי דת ראה במועצות האזוריות את המעסיקות של רבני ההתיישבות, ואילו המועצות האזוריו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר