1.1. שירותי הדת: רקע היסטורי

מחלק ות הד ת : א ספקת ש ירותי דת על יד י הרשוי ות המקו מיו ת 5 1 יינתנו בכפיפות לְמרוּת דתית נפרדת, משום החשש "שמא יבולע לענייני הדת, אם גורמים חילוניים ישותפו בארגון השרותים הדתיים" . 8 עמדתה של הרבנות הראשית התקבלה, ובתקנות שהסדירו בשנת 1927 את הסמכות החוקית של הקהילות היהודיות נקבע כי יוקמו מועצות שחיטה : "בכל קהילה וקהילה תתכונן מועצה שתשגיח על עניני השחיטה וכל השייך לה" . 9 לאחר מכן שונה שמן של מועצות השחיטה ל"מועצות דתיות" ונקבע שסמכויות הטיפול והפיקוח על שירותי הדת של הקהילה יימסרו לגופים אלו . כדי לשמור על שליטת הדתיים במועצות הדתיות נקבע כי חברי המועצה הדתית ייבחרו בידי ועד הקהילה מתוך רשימת מועמדים שיציעו הרבנים החברים בלשכת הרבנות של הקהילה . עוד נקבע כי המועצה הדתית תחולק לוועדה דתית ולוועדה אדמיניסטרטיבית, אגב הפרדה בין היבטים דתיים והיבטים לוגיסטיים בניהול שירותי הדת . 10 עם זאת, חרף החובה המופיעה בתקנות להטיל את אספקת שירותי הדת על המועצה הדתית, נוסדו עד קום המדינה ב- 1948 רק 13 מועצות דתיות, וברוב היישובים היהודיים סופקו שירותי הדת על ידי הקהילות והרשויות המקומיות . 11 ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר