המדינה היהודית וגבולות היהודיוּת 201 שהיה נציג המפלגה הדתית-לאומית, קבע למרות הנחיותיו של בר-יהודה, כי 40 יירשם כיהודי רק מי שהוא יהודי על פי ההלכה . בעשור השני של המדינה עברה זירת המאבק לבית המשפט העליון . בשני פסקי 42 קבעו שופטי הרוב שככל 41 ופרשת שליט,דין היסטוריים, פרשת רופאייזן שמדובר בהסדרים רישומיים ובחוקיה החילוניים של המדינה, ההלכה אינה מגדירה את הזהות היהודית . בפרשת רופאייזן קבע בית המשפט כי המגדיר צריך להיות התפיסה "העממית", שעל פיה אדם הוא יהודי גם אם אינו עומד בקריטריונים ההלכתיים, ואינו יהודי גם אם מבחינה הלכתית הוא יהודי, כפי שהיה במקרה של האח דניאל, היהודי המומר . בפרשת שליט קבע בית המשפט כי די שאדם מצהיר שהוא או ילדיו ( באותו מקרה ) , יהודים, ואין לבחון את הצהרתו באמות מידה הלכתיות . בית המשפט ( מפיו של השופט ברנזון ) גם אמר שאת גבולות הלאום היהודי צריכים לקבוע לפי מושגי המקום והזמן וברוח הרוב הנאור בישראל, ואין לקרוא אל לתוכו את הכללים ההלכתיים . קביעתו זו של בית המשפט עוררה כמובן את זעמן של המפלגות הדתיות והובילה לתיקון חוק השבות . אל החוק התווספה הגדרת "יהודי" שקבע...
אל הספר