פרק 4. מקרה מבחן לפיקוח בשעת חירום: הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה בישראל

32 ה צעה לסדר 49 אמת המידה השלישית לבחינת עבודת הוועדה היא אופי דיוניה ותדירותם . כאמור, היכולת של הוועדה לנהל דיונים רבים ומעמיקים המתמקדים בנושאים ספציפיים מתוך שיתוף של גורמים חיצוניים מאפשרת לה להתעמק בנושאים מורכבים, לפקח טוב יותר ולקבל החלטות מושכלות יותר . בחינת תדירות הדיונים מראה ששתי הוועדות הרבו להתכנס בתקופת פעילותן . ועדת שלח התכנסה ל- 41 דיונים בסך הכול ( כ- 5 . 5 פעמים בשבוע בממוצע ) , וועדת שאשא- ביטון התכנסה ל- 93 דיונים ( כשלוש פעמים בשבוע בממוצע ) . בחינת אופי דיוני הוועדות מראה כי בכל תקופת פעילותן הן היו צומת מרכזי שבה דנו נבחרי הציבור בסוגיות הרלוונטיות להתמודדות עם משבר הקורונה בשיתוף שלל גורמים נוספים . הגורמים האלה היו, בין היתר, נציגים מהמגזר הציבורי ( בדגש על נציגי משרד ראש הממשלה, המל"ל ומשרד הבריאות ) , נבחרי ציבור מקומיים ( ראשי ערים ונציגי מרכז השלטון המקומי ) , מומחים הרלוונטיים לנושאים הנידונים, בעיקר מהאקדמיה, ואף נציגים מהמגזר העסקי, על פי נושאי הדיונים ( איגודי שכירים, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, ארגוני ספורט למיניהם ועוד ) . יתר על כן, כדי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר