פרק 2. הוועדות הפרלמנטריות כמנגנון פיקוחי

16 ה צעה לסדר 49 א מו ת מ יד ה ל ה ע ר כ ת עבו ד ת הפ י קו ח ש ל הו וע ד ו ת מחקרים שעסקו בבחינת היבטים שונים של הוועדות הפרלמנטריות, הציגו — כל אחד בתחומו — כמה תנאים הצריכים להתקיים כדי לחזק את הוועדות ואת יכולת הפיקוח שלהן ( פרידברג וחזן, 2009 ; פרידברג, 2010 ; בלאנדר, פרידברג ופרידמן, 2019 ; Ogul, 1976 ; Lees and Shaw, 1979 ; Mezey, 1979 ; George and Morgan, Hazan, 2001 ; Friedberg, 2011 ; Moulds, 2020 ; 1999 ) . את התנאים האלה אפשר לסווג לכמה קבוצות, על פי אופיים : קבוצת התנאים הראשונה קשורה לעולם הפוליטי-מפלגתי המשפיע על הוועדות, והיא כוללת את המשמעת הסיעתית ואת שליטת הסיעה הפרלמנטרית על חבריה בוועדות . כדי לחזק את יכולת הפיקוח של הוועדות רצוי שהמשמעת הסיעתית בהן תהא רופפת יחסית, שכן כך תקטן שליטת המפלגות בהן ותגדל יכולת הפיקוח שלהן . נוסף על כך, רצוי להגביל את יכולתן של המפלגות להחליף את חבריהן בוועדות על פי רצונן, כדי לנטרל את איום ההדחה של חברי ועדה הפועלים בניגוד לעמדת הסיעה . קבוצת התנאים השנייה קשורה לעולם הידע והמקצועיות של חברי הפרלמנט, והיא כוללת את מידת החפיפה בין תחום ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר