8 ה צעה לסדר 49 בראשותה של ח"כ יפעת שאשא-ביטון . ועדה זו פעלה כחצי שנה, עד פיזור הכנסת ה- 23 ומאז לא הוקמה מחדש . הכנסת לא הקנתה לוועדת שלח סמכויות מיוחדות מעבר לאלה המוקנות לוועדות הכנסת הרגילות ( כגון זימון בעלי תפקידים כדי לתת עדות ולהציג מסמכים, זימון שרי הממשלה וכו' ) . כמו כן, הוועדה נדרשה לבחון את ההיבטים הקשורים להתפשטות נגיף קורונה בלבד, ולהימנע מלדון בעניינים שבסמכות ועדת הכספים או ועדת החוץ והביטחון, לרבות ועדות המשנה שלהן . גם לוועדת שאשא-ביטון הוקנו סמכויות פיקוח חלשות ( הפקת לקחים מגל הקורונה הראשון ומוכנות לגל הבא ) , ואולם כחודש לאחר התכנסותה, במסגרת "חוק הקורונה הקטן" ולאחר הסכמה פוליטית, ניתנה לה גם סמכות זמנית לאשר או לבטל בדיעבד תקנות של הממשלה . כעבור שבועיים הועברה הסמכות לאשר או לבטל תקנות לכמה ועדות קבועות ( במסגרת "חוק הקורונה הגדול" ) , ולוועדה נותרו סמכויות הפיקוח המקוריות שלה . מרגע זה ועד פיזור הכנסת ה- 23 התנהל הפיקוח הפרלמנטרי בישראל בנושא התמודדות הממשלה עם מגפת הקורונה על פי מודל היברידי : בוועדות הקבועות ובוועדה הזמנית במקביל . במחקר זה ביקשנו לבחון את...
אל הספר