פרק ח | שירותי דת נוספים 275 הפתרון הנפוץ ביותר הוא "היתר המכירה", שלפיו מכירה של האדמה למי שאינו יהודי מאפשרת לבצע מלאכות חקלאיות רבות אף בשנת שמיטה . הרבנות הראשית עם המשרד לשירותי דת הם אלו שאחראים לביצוע ההיתר, והחקלאים שמעוניינים בהיתר חותמים על שטר המכירה . פתרון אחר נקרא "אוצר בית דין", מעין הסדר להעברת פירות שגדלו בשנת השמיטה מחקלאים לצרכנים . בעלי האדמות מפקירים את אדמתם ומוסרים את הטיפול בה לידי נציגי ציבור ( "אוצר בית דין" ) , ונציגי הציבור מטפלים באדמות בשם הציבור . אוצר בית הדין שוכר לצורך הטיפול במטעים ובשדות שברשותו את בעלי הקרקעות, את ציודם ואת מערכותיהם לטיפול באדמות בשליחותו ומטעמו . פתרון זה מתאים בעיקר למשקי מטעים ולחלק ממשקי הירקות . פתרון נוסף נקרא בשם "מצע מנותק" — שיטה חקלאית לגידול צמחים במנותק מהקרקע ( כגון בעציץ המונח על גבי משטח אטום ) , ובמנותק מהשמיים ( במקום מקורה, כגון בית או חממה ) . הדיון ההלכתי בנושא זה סבוך, אך ישנם היתרים הקובעים שעל גידולי מצע מנותק לא חלים כללי השמיטה . 2 . 4 פעילות בשמיטה ותקציב השמיטה : תמונת מצב אין נתונים זמינים על שיעור החקלא...
אל הספר