1. רקע כללי

16 דו-שנתון דת ומדינה בישראל 2022 ציבוריים המשויכים למשרד המשפטים . לעומתם, הקהילה הנוצרית מחולקת לעשר עדות נוצריות, שלכל אחת מהן יש בית דין כנסייתי נפרד . המדינה מכירה בסמכויות השיפוטיות של בתי הדין הכנסייתיים, אך בניגוד לבתי הדין של שאר הדתות, הם אינם פועלים כמוסד ציבורי ממשלתי . התחומים המרכזיים שבהם עוסקים בתי הדין הדתיים הם ענייני המעמד האישי ובראשם גירושין ועניינים הכרוכים בגירושין ( חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים ) . ועם זאת, בתי הדין הדתיים עוסקים גם בתחומים אחרים, ובהם הקדשות, אימוץ, ירושה וצוואות, ובמקרה של בתי הדין הרבניים — גם הגשת תצהירים של נשים יהודיות על פטור משירות חובה בצה"ל מטעמי הכרה דתית . לצד אלו ישנם גם שני גופים העוסקים בפעילות דתית בזירה הארצית שלא במסגרת מוסד דת נפרד אלא בתוך משרד ממשלתי : ( 1 ) האגף לעדות דתיות במשרד הפנים אחראי לטיפול בשירותי הדת של העדות הדתיות הלא-יהודיות במדינת ישראל : מוסלמים, דרוזים, נוצרים, צ'רקסים, בדואים, שומרונים, בהאים ואחמדים . ( 2 ) מערך הגיור הממלכתי , שהוא למעשה אגף בתוך משרד ראש הממשלה האמון על ביצוע הליכי הגיור הממלכתיים וב...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר