ס י מ ב ו ל י ק ה ו ה ס ת ר ה 155 ההרמנויטיים . ראשית, ברצוני לציין כי המבע הסימבולי לייצוג הטרנסצנדנטי הוא אזוטרי מטבעו בכך שהוא גורם לציפייה ולמתח בקורא שרוצה לחוש בטרנסצנדנטי . נתן רוטנשטרייך בחן את כתבי גרשם שלום וכתב : התודעה של האופי הסמלי של הביטויים מובילה להערכה עצמית של הייצוג הדתי, כשהאחרונה נלווית לראשונה . הערכה זו מלווה על-ידי התודעה העצמית שהיא מוגבלת מעיקרו של דבר לסמלים בלבד, אך מן הצד האחר יש כאן דחיפה מתמדת ונמשכת לבקש את החיים הסמויים של יסוד טרנסצנדנטי 175 זה . כאמור, השימוש במבע סימבולי לייצוג טרנסצנדנטי יוצר מתח בנפש הקורא . כפי שאציג להלן, אשלג מעצים מתח זה ומנצלו לכיוון תשוקת הלומד בהתאמה לשיטתו הקבלית . כאמור, המבע הקבלי הסימבולי הוא אזוטרי מטבעו . השימוש שעושה אשלג באזוטריקה זו בא לידי ביטוי, בין היתר, במאמרו “ענין הסתר“ . ממאמר זה ניתן ללמוד רבות על אודות המנגנון הפדגוגי שיצר אשלג, המאפשר לשיטתו את ההכשרה הרגשית של הלומד . מפאת חשיבות מאמר זה לענייננו אפרוס אותו כאן במלואו, תוך שאני קוטע את זרימתו כדי לעמוד על נקודות עניין בו ולמען הצגת האופן שבו תוכן המאמר ...
אל הספר