ב. שפה כאמצעי תקשורת: “שפת הענפים“

66 ה ז ו ל ת שב מ ע מ ק י י הרמב“ם מסיק מהפסוק המקראי “ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף 126 גישה זו עומדת בסתירההשמים . . . “ כי “הלשונות הסכמיות ולא טבעיות“ . לתפיסתם של מרבית ההוגים היהודים שראו בשפה העברית לשון טבעית לכל הפחות . כך עולה למשל מהמדרש שלהלן שבו מוצג האדם כחכם יותר ממלאכי השרת מפני שהוא יודע לקבוע את השמות הנקראים לפי טבעם : בשעה שבקש הקב״ה לבראות אדם הראשון נמלך במלאכי השרת אמר להם נעשה אדם אמרו לפניו רבון העולמים מה אנוש כי תזכרנו וגו‘ . אמר להם אדם זה שאני מבקש לבראות בעולמי חכמתו מרובה משלכם . מה עשה כינס כל בהמה חיה ועוף והעבירם לפניהם אמר להם מה שמותם של אילו ולא היו יודעים וכיון שברא אדם הראשון כינס כל בהמה חיה ועוף והעבירם לפניו אמר מה שמותם של אילו אמר לזה נאה לקרוהו שור ולזה נאה לקרותו סוס ולזה גמל ולזה נשר ולזה אריה [ . . . ] ויקרא האדם שמות לכל אמר לו ואתה מה שמך אמר אדם אמר לו למה אמר לו מפני שנבראתי מן האדמה אמר לו ואני 127 מה שמי י״י אמר לו ולמה שאתה אדון על כל מעשיך . טוען כי הלשון היא תוצאה של מבנה המוח האנושי . בקשר לאלוהיות השפה, קיים פולמוס פנים-יהודי...  אל הספר