מבוא

20 ה ז ו ל ת שב מ ע מ ק י י כבר בשלב זה כי אשלג תפס עצמו כמקובל המשקיף על כל ההוויה מדרגת “גמר התיקון“, המצב התודעתי הנעלה ביותר ; הוא הבין את ה“תיקון“ כתהליך פנימי 4 וכך בהדרגה מתעצמתממושך שחווה האינדיבידואל ה“משווה צורתו ליוצרו“, הכרתו בעולמות העליונים . בהפיכתו ההדרגתית מאגואיסט לאלטרואיסט מוחלט, בדומה לבוראו, משתנה הכרתו של האדם ובמקביל הולך ונחשף לפניו העולם התאוסופי ועומקו של הטקסט הקבלי שמתארו . כאמור, השינוי האפיסטמולוגי נובע משינוי פנימי-פסיכולוגי שעובר המיסטיקן . אשלג ראה בשינוי זה תנאי מקדים לגילוי התופעה הרוחנית שאותה הוא מתאר ואליה הוא מכוון את תלמידו הפוטנציאלי . לדידו, התופעות הגשמיות והרוחניות הן חוויות סובייקטיביות, אך עם זאת האדם יכול לפעול כדי לחוש את התופעה הרוחנית ואף קיים בסיס מילולי שבאמצעותו ניתן לחלוק אותה . לפיכך אציג את המודל הסמנטי שמציע אשלג לייצוג החוויה . בפרק “המודל הסמנטי“ אציג בקצרה את עולם המושגים האוטונומי שאשלג בנה בכתביו . כחלק מפירושו לכתבי הרח“ו עורך אשלג מילון מונחים ומבקש מתלמידו הפוטנציאלי לשננו . הטרמינולוגיה התאוסופית הלוריאנית הופכת באמצעות...  אל הספר
כרמל