בלמים ואיזונים — להבין ולסלוח

בלמים ואיזונים — להבין ולסלוח 179 מהעיוורון ולהכיר באמת כדי להבריא, אך ההכרה באמת ממוטטת את ההגנות ופותחת בו מעיין של כאב . כמו נרקיסוס, אם הוא יודע את עצמו הוא מת, כמו אכו, אם לא ידע את עצמו לא יחיה, כלומר ההכרה במציאות מביאה במגע עם הריק ועם המוות הנפשי, אך רק אז יוכל לנבוט בו גרעין העצמי האמיתי . אם הוא רואה הוא פחות חסר אונים, אך חש זעם כלפי ההורה, אם הוא מבין וסולח שוב מתעמעמת ראיית המציאות . אם הוא נוטל את ההזנה הרעילה ( אייגן, 2019 / 2001 ) הוא נפגע, אם הוא נמנע ממנה יגווע ברעב . המטופל צריך למות כדי לחיות, וכציטוטו של ויקטור הוגו, שכבר הובא — להציל את עצמו באמצעות מה שהורס אותו . בעיניי הטרמינולוגיה האמריקאית-משהו של העגה שהתפתחה מאירה פינות אפלות ועוזרת לעגן את תפיסת המציאות של המטופל ולתת לה שם, אך יש בה מן הדה-הומניזציה של ההורה הפוגע והיא טומנת בחובה סכנה שהמטופל יעטה על עצמו את 'תפקיד הקורבן' כזהות באופן המונע צמיחה . לעומתה הטרמינולוגיה הפסיכואנליטית מותירה דבר מה חסר או עמום מדי . הבאתי את ביקורתה של אליס מילר על כך שבהיעדר תיקוף לחוויות הילדות האמיתיות של המטופל אנו מאר...  אל הספר