רק ציפור מאושרת מסוגלת לשיר – חייה של מריה קאלאס בראי ההורות הנרקיסיסטית

רק ציפור מאושר ת מ סוגלת לשיר 149 להביא אותה לאיטליה, וראתה באפשרות שמריה תבנה חיים נפרדים איום על שאיפותיה ועל הקשר ביניהן, שלחה מכתבים נוזפים על שנישאה בלי להיוועץ בה, על כך שהיא שייכת לקהל ולא לבעלה, ועל כך שנטשה את משפחתה בנישואיה ( 1997 / 1998 Allegri & Allegri, ) . ההצלחה של מריה באיטליה לא הייתה מיידית . כישרונה ניכר מגיל צעיר והיא למדה מהר, יכולותיה הגיעו בעבודה מאומצת ומפרכת . מבקר המוזיקה הווארד טאובמן כתב על קולה : "לעיתים נדמה שהוא נוצר מכוח רצון גרידא ולא ממתת טבעית" ( 1956 Taubman, , עמ' 43 ) . קולה היה יוצא דופן במובנים רבים . היה לה קול עצום בגודלו ומנעד רחב במיוחד, אך המעברים בין האזורים הגבוהים, המרכזיים והנמוכים של קולה לא תמיד היו חלקים, והיו שאמרו שיש לה "שלושה קולות שונים" . צבעו של קולה היה חריג גם כן, עבה ואפל בתווים הנמוכים, חד על גבול הצורמני בגבוהים . כששומעים את קאלאס, אי אפשר לטעות בזיהוי . הקהל התחלק בין אלו שהעריצו אותה ואלו ששנאו אותה על מגרעות קולה . מבין האחרונים קהל גדול של מעריצי רנאטה טבאלדי, המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופרה האיטלקי עד לעלייתה של ...  אל הספר