ל הרג יש כ מו שרץ ול מות כמו כלב 125 ( קפקא, 2007 / 1919 ) . בזכות המכתב ניתן לשחזר את דפוסי יחסי האובייקט הנרקיסיסטיים של קפקא האב, אשר עיצבו את אישיותו ואת יצירתו של הבן . המכתב נכתב בשנת 1919 כשקפקא היה בן 36 ומעולם לא הגיע לנמען . קפקא מסר אותו לאימו, שסירבה להעבירו לאב והשיבה אותו אליו . דומני שהאם, שלא כמו בנה, הייתה חופשייה מדחף החזרה הכפייתית ולא השלתה את עצמה שתימצא אוזן קשבת . הבן, בניגוד לכך, היה שבוי בדיסוסנס בין ההבנה שהניסיון עקר לבין חוסר יכולת לוותר עליו . אבא יקירי, לא מזמן שאלת אותי פעם אחת למה אני טוען שאני פוחד ממך . אני, כרגיל, לא ידעתי מה לענות לך, קצת מפני שאומנם אני פוחד ממך, וקצת מפני שכדי לנמק את הפחד הזה נדרשים פרטים רבים כל כך שבדיבור לא הייתי מצליח לחברם איכשהו יחד . . . גם בכתיבה הפחד ותוצאותיו מכשילים אותי בפניך . . . גודל הנושא . . . חורג הרבה מיכולת הזיכרון שלי ומבינתי ( שם, עמ' 7 ) . כך נפתח מכתבו של קפקא לאביו . קפקא מתאר את אי-יכולתו לבטא או אף לתפוס כמקשה אחת את הבעיה, אף שפחדו מאביו מעיד כי הוא חש בה בכל נימי נפשו . אם תסכם את משפטך עלי, יתברר שאמנ...
אל הספר