ההורות הנרקיס יסטית 49 לי, שההיעלמות הרגשית שלו וההפיכה שלי ל'רע' הייתה מפרקת אותי כל פעם מחדש, ושגם בלעדיו הדברים האלו כבר היו קורים שוב ושוב בתוכי . אני מרגיש אשם כל הזמן . עכשיו התחלתי לראות אותו בדמיון שלי כמפעיל בתיאטרון בובות, משחק בי, באחים שלי ובאימא, מושך כל הזמן בחוטים שלנו, שם טקסטים בפה של כולנו וממחיז דיאלוגים שלמים בינינו . האחיינית שלי משחקת ככה בבובות שלה — גורמת לאחת להגיד משהו לשנייה ומחליטה מה השנייה תענה לה . מערכת הלחצים והשליטה שתוארה מונעת מהילד ללמוד לשים גבולות ומלמדת אותו למלא באופן מופרז וגורף את הצרכים של אחרים על חשבון אלו שלו . בניגוד לילד שהוריו מכבדים את רגשותיו, הוא אינו לומד להביע מה הוא מרגיש או צריך והוא מתקשה לשאת מצבים שבהם אחרים אינם מרוצים ממנו . מה שנוצר הוא קליפה אנושית ממושמעת, מבולבלת וריקה מבפנים, שמפעילים אותה אחרים, מבחוץ, בדומה לתיאור בשירה של דליה רביקוביץ', 'בובה ממוכנת' : בַּלַּיְלָה הַזֶּה הָיִיתִי בֻּבָּה מְמֻכֶּנֶת וּפָנִיתִי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְכָל הָעֲבָרִים, וְנָפַלְתִּי אַפַּיִם אַרְצָה וְנִשְׁבַּרְתִּי לִשְׁבָרִים וְנִסּוּ ...
אל הספר