20 ההד הנשכח אז הליבידו של הילד מושקע בעצמו ואינו מופנה לאובייקטים . האובייקט נתפס כחלק בלתי נפרד מהתינוק . אצל הפרט הסובל מהפרעה נרקיסיסטית ישנה רגרסיה לנרקיסיזם, שפרויד כינה נרקיסיזם שניוני . במצב זה, יכולותיו הרגשיות של הנרקיסיסט במישור הבין-אישי מוגבלות כל כך, עד שכמו התינוק, הוא אינו מסוגל להיות מודע באופן מלא לקיומם של אחרים כישויות נפרדות ממנו, אינו מסוגל לשאת את החוויה של נפרדות וממשיך להשקיע את הליבידו שלו בעצמו ולא באחר . פרויד דימה את ההטענה הליבידינלית לחלוקת נוזל התא באמבה — יצור חד-תאי בעל פסאודופודים, מעין שלוחות דמויות רגליים היוצאות מן התא . ישנה כמות נתונה של ליבידו, ואופן חלוקתה משתנה כמו חלוקת נוזל התא בין 'גוף' האמבה לשלוחותיה . אם נשתמש בדימוי זה ניתן לראות בנרקיסיזם תכונה הנמצאת על מנעד, כשבקצהו האחד השקעה מופרזת בגוף התא, או מושקעות עצמית מופרזת, ובקצהו השני השקעה מופרזת בשלוחות, האחר, במחיר התרוקנות עצמית . לאורך השנים חלו שינויים תאורטיים נרחבים ודימוי זה נהפך למיושן, אך נדמה שקיימת הסכמה שישנו מנעד הנע מנרקיסיזם נורמלי ואף בריא ועד לקשת של פתולוגיות בחומרה מש...
אל הספר