גרמניה ויהודיה — היסטוריה אחרת 88 אלה ציפו זה זמן מה שאת המחלוקת בנוגע למעמדם המשתנה של היהודים, כמו מחלוקות אחרות שעל סדר היום, לא יכריעו פקידי הממשל מלמעלה, אלא פתרונן יימצא בכוחות משותפים ומשולבים של המדינה והחברה גם יחד . כאן הייתה החקיקה החדשה כולה בידיהם של גופים ייצוגיים . אלא שדווקא צירי הפרלמנטים השונים היו קשובים יותר לדעת הקהל ולהלך הרוח בערים הקטנות ובאזורי הכפר, מאשר פקידים שמונו מלמעלה . ואכן, באזורים אלה ביטאו ההמונים את דעתם שוב ושוב בעיקר בהתקפות מילוליות ולעיתים אף פיזיות כלפי היהודים . התקווה להגשים ״מיזוג״ דרך אמנציפציה נראתה בשלב זה כחלום רחוק . מכל עבר נשמעו דרישות לקדם תהליך שלא רק ירסן את הייחודיוּת היהודית, אלא יבטל אותה לגמרי . בנאום מ- ,1833 שוב בבאדן, הסביר קרל רוׂטֶק, שהיה קול ליברלי בולט בשנים שלפני מהפכת 1848 — או מה שמכונה לעיתים קרובות ״תקופת טרום-מֶרץ״ ( Vormärz ) — שלמדינה נחוצה ככלות הכול ״אחידות מסוימת״, כלומר שמיזוג בין יהודים ללא-יהודים פירושו לא רק ביטול זכויות היתר וחובות היתר הישנות של היהודים, אלא גם 2 ניתן ״שימת קץ להיסטוריה שלהם״ ואפילו ״מות...
אל הספר