חברה פתוחה למחצה 81 המחקר הזה במסגרת האיגוד, אבל עוד לפני הקמתו החל לפרסם מחקרים מלומדים על מסורת הספרות האשכנזית מימי הביניים ואילך . הוא עשה זאת בין היתר בתגובה על פרסומים אנטישמיים שונים שנפוצו אז בברלין, שאת חלקם כתב המרצה שלו באוניברסיטה פרידריך ריהס . בהמשך, כחבר האיגוד, היה אחראי לכתב העת האקדמי שלו על שלושת גיליונותיו היחידים, שהתפרסמו ב- 1822 ו- 1823 . אחרי התפרקות החבורה היה צונץ לאחד החברים היחידים שנותרו נאמנים ליעדיו המקוריים של האיגוד . עד למותו ב- 1886 בגיל תשעים ואחת פרסם צונץ שורה של מחקרים על היהדות, כשהוא מתקיים ממשכורת דלה במשרות הוראה שונות בכל מיני מוסדות חינוך יהודיים פעילים למחצה . כחוקר עצמאי עבד לרוב לבדו, ובהדרגה נעשה מריר למדי ומתוסכל . מרירות ותסכול יכלו להיות גם מנת חלקם של מי שהתנצרו — כמו גנס ולא כמו צונץ — ועדיין נשארו מנודים . המקרה המפורסם ביותר הוא זה של היינריך היינה, שבעצמו היה פעם חבר באיגוד . למרות הביקורת החריפה שהעביר על התנצרותו של גנס בשעתה, בחר גם היינה עד מהרה באותה הדרך, אף שבמקרה שלו לא ציפתה לו לאחר הטבילה שום הזדמנות לקריירה מזהירה . הו...
אל הספר