מבוא מבט יהודי — רב־פנים וייחודי

גרמניה ויהודיה — היסטוריה אחרת 12 ההיסטוריונים של אמצע המאה התשע-עשרה — תהיה לאומיותם או שייכותם החברתית והתרבותית אשר תהיה — היו מחויבים כולם למאמץ של שחזור העבר על בסיס מסמכים אותנטיים, וההיסטוריונים היהודים לא נהגו אחרת . אלא שבינתיים חקר ההיסטוריה היהודית נראה מושך כשלעצמו, ודאי ליהודים, וכתיבת ההיסטוריה הגרמנית הכללית הובילה להתרכזות בנושאים אחרים, שנראו לקוראיה דחופים יותר וחשובים יותר, והדירה מתוכה את הנושא היהודי כמעט כליל . מכל מקום, כאשר החלה ההיסטוריה להיכתב באופן אקדמי, יהודים שחייהם התנהלו מחוץ לספרה המחקרית, ודאי התייחסו אליה באותה מידה של אדישות כמו עמיתיהם הלא-יהודים . ההיסטוריה טרם נתפסה אז ככלי להגדרה עצמית או לייצוג עצמי שהרי מדורי דורות מקור הזהות העיקרי של היהודים — וגם של הלא-יהודים — היה דתם . בקרב הנוצרים אפילו הרפורמציה — שפיצלה את אמונתם עמוק מאי- פעם — חיזקה בתחילה עוד יותר את מרכזיותן של הזהויות מבוססות הדת באירופה ; רק מאוחר יותר אפשרה אותה רפורמציה עצמה את התפתחותן של צורות זהות חדשות, מחוּלנוׂת חלקית או לחלוטין . וכך, בתהליך שהתקדמותו רחוקה מלהיות ליניארי...  אל הספר