על 'יריד המז רח '׀ 357 מקורותיהם הרבים מן המקרא והתפילה ומן השירה והפזמון העבריים לדורותיהם המוטמעים בלשון ההווה של המשורר — ממחישה את הזהות המורכבת הנבנית ביצירה ופורסת בפנינו את עולמה הרוחני . היבט בלתי נפרד מזהותו של הדובר היא הארץ על מגוון פניה — בין הארץ האהובה העתיקה-חדשה ושרופת השמש בשיר הפתיחה של היצירה לבין חסד השקיעה בחוף מכמורת בסיומה . הקינה הגדולה על הארץ 'שֶׁכָּךְ עוֹלֶה לָהּ, שֶׁכָּךְ, כַּנִּרְאֶה, יַעֲלֶה לָהּ', הנמצאת בלב היצירה ( שיר 21 ) , היא חלק מחשבון הנפש מלא הסתירות של מי שחייו נעים בין אופק היחיד לאופק הרבים, בין המפעל הציוני ומחירו לבין החלום ושברו . בתוכנית טלוויזיה שנערכה לרגל הופעת עם השירה והזמן, צולם גורי על רקע שדה פתוח ( כנראה בהרי יהודה ) ובו חורבה, טרסות ושיחי צבר כשהוא אומר : 'זו הארץ בשבילי — אבנים, פסוקים, שמות' . דומה כי שלושת מרכיבי הארץ המופיעים בדברי גורי, מופיעים ב'יריד המזרח' : אבני המקום הארץ ישראלי, הפסוקים מן השירה והפזמון העבריים לדורותיהם והשמות הרבים הנזכרים בהם, שמות מקומות ובעיקר שמות אנשים . הגדרת ה'ארץ' במילים 'אבנים, פסוקים, שמות' ...
אל הספר