על 'יריד המז רח '׀ 349 מלבד המילית 'גם', שאותה הוסיף גורי, מעין פרודיה על שירו של ביאליק, ואולי דווקא חיבור להתרסה נגד האל שנמצאת בשירו של ביאליק . ב'אמי זיכרונה לברכה' האם, המעדיפה את הנר על הלחם, היא צדקת במובן הדתי, ואילו בשירו של גורי היא 'מלאת רחמים' ו'רואה יותר מדי' . היחסים בין האם לבנה מתוארים בשיר בהיפוך תפקידים, האם אינה תומכת אלא נתמכת . הדובר המדבר אל אימו 'שקטות וארוכות . . . מתוך רצון להקל על צערה', אינו מדבר מנקודת תצפית של ילד אלא מנקודת התצפית המאוחרת של הזקנה . דמותה המיוחדת של האם חוזרת ומופיעה בשיריו המאוחרים של גורי, שבהם הוא רואה ברגישותה ובצערה המתמשכים מקור לכאבו אך גם מקור לשירתו . דוגמה לכך אפשר לראות בשירו 'שאלונים' ( מחברות אלול, עמ' 77 ) , שיש בו התייחסות מרומזת לדמות האם כפי שהיא מתוארת בשיר שלפנינו . בשיר מבקש הדובר להשיב על שאלות שאין להן תשובה בניסיון להסביר את שורש שירתו וכאבו . בשיר נרמזת דמותה של האם 'שֶׁרָאֲתָה תָּמִיד אֶת שֶׁמּוּטָב הָיָה שֶׁלֹּא תִּרְאֶה' 18 וש'הָיְתָה כֹּה רְגִישָׁה עַד שֶׁמָּצְאָה תָּמִיד סִבָּה / לְבֶכִי' . בהמשך השיר הוא מתאר ...
אל הספר