סיכום

'מרא ו ת גי ח זי' ו ה ש ליח ו ת הנבוא י ת-ש י ר י ת׀ 321 של גורי בתל אביב הקטנה ובהמשך גיוסו לפלמ"ח ולמאבק הלאומי . ומשום כך יש מקום להציג את השאלה על הקשר של סיפורה של יסמין הקטנה ליצירה, שהוא בבחינת עלילה צדדית ולא קשורה לנושא המרכזי . לדעתי, סיפורי החייאת המתים שבספר ( המופיעים לקראת סיום היצירה ) לא באו אלא כדי לספר על המוות שלא נמנע, והוא מותו של חמדור, שרמזים לדמותו ולמותו מופיעים גם במראות גיחזי . כאמור, גורי רואה את הזמן שלאחר מלחמת ששת הימים כנקודת שבר מפני שדור הלוחמים בה הטיל ספק בצורך להתגייס למאבק הלאומי ובנכונות לקורבן . עמדה זו הביאה את גורי לבחון מחדש את נושא השליחות הלאומית ואת שליחותו של המשורר באמצעות דמותו הכושלת של גיחזי, שאיננו כאליהו, ובכך לצקת תוכן חדש בשליחות הלאומית-שירית . גורי מציג בשתי היצירות את מחירה של הקנאות לרעיון שאותו מייצגים אליהו במראות גיחזי ודני שרמק ו'הזקן', בני דמותם של בני מהרשק ויצחק שדה, בהספר המשוגע, אם כי הוא אינו מטיל ספק בהכרחיות המאבק . השאיפה להחיות את המתים כאלישע או יסמין מומרת במראות גיחזי בתחייתו של המת בזיכרונו ובשירתו של המשורר ....  אל הספר