מ בנה ומ ש מ ע ות ב'ש וש נ ת רוח ו ת '׀ 209 מחושך לזריחה מחורף לאביב ולקיץ . התבניות המנוגדות בשירים בונות תמונת עולם שבה האמונה בכוחם של הניצולים ובזכותם לשוב לחיים מתקיימת בעת ובעונה אחת עם הטלת ספק באפשרות להשתחרר מנטל העבר ולשוב אל הוויית עולם כמנהגו, ספק העולה במלוא עוצמתו בבית הרביעי של השיר בדימוי המצמרר : 'הִנֵּה נוֹפְלִים גִּשְׁמֵי הַקַּיִץ הַיָּפִים / כְּמוֹ לִיזוֹל נִפְלָא' . עם זאת, המילים החותמות את המחזור 'סרווס, קוטי, ישמרך השם ! ' המצרפות את שני הביטויים 'סרווס' 5 ו'ישמרך השם', שהם זרים זה לזה וזרים ללשונו של גורי הצבר חניך התרבות העברית החילונית, מסיימות בנימה של תקווה ומבטאות את הבנתו של הדובר למחויבותו לעולמה של קוטי ולרלוונטיות שלה לעולמו . מחזור השירים השני 'פורטרט' ( עמ' 40 - 46 ) מעלה דיוקן של אדם מזדקן שאינו מזוהה בשם ואינו שייך למקום מוגדר . הגדרת השיר 'פורטרט' קובעת נקודת תצפית של דובר מתבונן, הבוחן את עצמו לנוכח מושא התבוננותו . האיש ש'גָּרַר אֶת קִיּוּמוֹ / מֵהַמֵּאָה הַתְּשַׁע-עֶשְרֵה' ( שיר ג ) וחי בדירה שהיא 'שַׁגְרִירוּת שֶׁל יַבֶּשֶׁת אֲבוּדָה' ( שיר ה ...
אל הספר