ה ע ידן ההרוא י — מ'פרחי אש' ל'ש י ר י ח ותם' ׀ 171 במרחב ושל היחיד בחבורה וביטאו את החרדה מפני יום המחר ואת חששות האנשים הצעירים שהוטלה עליהם משימה כבדה . לעומת זאת, שירי 'זיכרונות מן העבר הקרוב' ושירים אחרים בשירי חותם מצניעים את הפחדים והספקות ומדגישים את לכידות החבורה, נחישותה ומחויבותה האידאולוגית . החבורה מאופיינת באחדות שיש בה ביטול גמור של האני : 'שֶׁבְּדָמִי נִמְסַךְ בַּרְזֶל וּכְשֵׁנִית / הִכָּה בִּי בְּחָזִי לְבַב כֻּלָּם' ( שיר ב, 'השבעה', עמ' 42 ) , ובכוחה להתגבר גם על המוות : 'הִלַּלְתִּי לָעֵדָה שֶׁגְּדוּעָה הִיא אַךְ שְׁלֵמָה / וּבָהּ אֵין מֵת הַמֵּת' ( שיר יא, 'אלמה', עמ' 51 ) תכונות המעניקות ללוחמים כוחות פלאיים : 'הֲלוּמֵי חָזֶה וִירֻקֵּי שְפָתַיִם, קַלִּים וַחֲשֵׁכִים אֵין- סֻלְיוֹת, / עֲבַרְתֶּם אֶת רִקְמַת הַתַּיִל, / גְּמִישִׁים כְּמוֹ חַסְרֵי הַחֻלְיוֹת' ( שיר ו, 'מרי', עמ' 46 ) . השינויים בנסיבות הכתיבה ובנקודת התצפית של הדובר השירי בשירי חותם מתגלים בשירי המחזור ( ובחלק ניכר מהשירים בספר כולו ) גם בשימוש המשוכלל ברטוריקה המודרניסטית של אסכולת שלונסקי-אלתרמן : ...
אל הספר