ב. מבנה ומשמעות ב'פרחי אש'

441׀ בשיירה ו ב צ י דה מתייחסת למשמעויות ההיסטוריות או האידאולוגיות של המלחמה ( הולצמן, ,1986 עמ' 9 - 25 ) . נוסח אחר של שירת מלחמה עברית מודרנית נמצא אצל משוררי שנות השלושים והארבעים, שלא השתתפו בפועל במלחמה אלא התבוננו בה מרחוק . שירתם הייתה אידאולוגית בתפיסת המציאות שלה, התייחסה אל המלחמה באופן היסטורי וראתה בה חלק בלתי נפרד מן הקיום האנושי . עם זאת, יש מידה של אמת בטענתו של הוס מפני שהנסיבות שבהן נכתבה שירת המשוררים החיילים בני דור בארץ, היו שונות וחדשות . הם נלחמו על הארץ שבה גדלו עם רעים לנשק הדומים להם במוצאם ובחינוכם, במסגרת צבאית עברית ובמאבק על תקומה לאומית שעימו הזדהו הזדהות מלאה . נקודת התצפית של גורי, שהוכשר ללחימה לאורך שנות שירותו בפלמ"ח והשתתף במלחמה כמפקד, הייתה בוודאי שונה מזו של לוחם יהודי בצבא זר, שכלשונו של עמיחי היה 'אַרְבַּע שָׁנִים בְּמִלְחַמְתָּם' ( עמיחי, ,1965 עמ' 42 ) . חלק ניכר מן המחקר בשירת מלחמת השחרור בכלל ובשירת גורי בפרט מוקדש לבחינת הדרך שבה השתמשו בני דור בארץ בסמל המת-החי של אלתרמן, והאופן שבו התאימו אותו לחווייתם הדורית . נקודת המוצא לדיון ביצירת ...  אל הספר