א. מן השירים הראשונים לספר הראשון

ה ע ידן ההרוא י — מ'פרחי אש' ל'ש י ר י ח ותם' ׀ 131 ל'כאן', בן הארץ ובן הדור ששיריו 'נובטים' מנוף הארץ ונובעים מניסיונו האישי . המילים 'אהוב ומאוהב' אינן מרמזות רק על אופיו הרומנטי של הדובר, אלא מציגות אותו כבן הנבחר של הארץ, המממש את החזון הציוני שהוא גם חזונו שלו . עד היום נתפס גורי בתודעה הציבורית בעיקר כמחבר פרחי אש וכמשורר הפלמ"ח, וגם חלק ניכר מן המחקר האקדמי בשירתו דן בעיקר בספרו זה . במובן מסוים זיהוי זה גורם עוול לגורי משום שאינו מתייחס למאפיין החשוב ביותר של מכלול יצירתו השירית, והוא ההשתנות התמטית והרטורית המתמדת שלה מתוך הדיאלוג החי שהיא מקיימת עם המציאות המשתנה . גורי עצמו מתייחס אל הספר כאל ספר נעורים ומחשיב יותר את ספרו שושנת רוחות . הדיון בפרק הראשון של המחקר הראה כי ראשית שירתו היא אחרת מזו המצטיירת בפרחי אש, וכי גורי לא כינס בו שירים רבים שהעידו על כיווני כתיבה אחרים . לא נכנסו לספר שירי הילדות, השירים הסוציאליסטיים ושירי ההוויה הארץ ישראלית העירונית, לא שירי תל אביב ולא שירי הערים הערביות והוויית 'אוהלי קידר' . אפשר לנמק את אי הכללתם של שירים רבים בטעמים אסתטיים, שירי...  אל הספר
כרמל