401׀ בשיירה ו ב צ י דה ה'מערכה' השנייה ( הבית השלישי ) מוקדשת להופעתה הדרמטית של ה'את' הנשגבת העולה כמו הירח, ולשבועת האמונים שנשבעים לה הנערים הלוחמים . ב'מערכה' השלישית ( שני הבתים האחרונים ) נפרדים הנערים מן האישה – הארץ אך גם מחייהם . ראובן שוהם רואה בעלמה הירחית ב'ירח בהרים' הופעה ראשונה בשירת גורי של דמות ארכיטיפית-מיתית המבוססת על מיתוס האלה הלבנה, שהגיבור משועבד לה ולכוחה הממית . במחזור השירים 'כלולות' היא תהפוך לדמות ה'אם הגדולה' ולאלה ענת . ראייה זו היא חלק מן התזה הכללית שלו על שירת גורי, לפיה תבנית היסוד של פרחי אש היא הרומנס — סיפור האבירים שבו הדובר השירי הוא אביר רומנסי מושיע, הנכון להשליך נפשו מנגד ולהיות קורבנה של האם הגדולה — המולדת . אבל קריאת מילות השבועה : 'שְאִי עִמָּךְ, אָחוֹת / מַשָּא חַיֵּינוּ הַזּוֹרְחִים' כביטוי לנכונות הנערים הלוחמים להשליך את חייהם מנגד מאירה רק פן אחד של השיר . השיר בנוי על המתח שבין החיים למוות, בין הנכונות לקורבן לבין התשוקה לחיים והחשש מן הפורענות המתקרבת . הירח האדום העולה בהרים ומשקה בתירושו 'נֹאדוֹת וָחֵמֶת' ( כלומר, ממלא את עורקי הנ...
אל הספר